שאלת קיום עוולת הגזל ביחסים בין בעל החשבון בבנק לבין נפרע שגבה את סכום השיק, שנמשך ע"י עובד בלתי נאמן של החברה תוך כדי זיוף חתימה, בתום לב ובתמורה

השופט י' אנגלרד:

בקשה זו לרשות ערעור נוגעת למסכת עובדות שאפשר לכנותה קלאסית בדיני שטרות: עובד
בלתי-נאמן של חברה מושך שיק בשם החברה, תוך כדי זיוף חתימתו של מורשה החתימה, וגובה
את הסכום של השיק. איש, כמובן, אינו חולק על חבותו של הזייפן, אלא שהלה, לרוב, או
שאינו בנמצא או שהוא חדל פירעון, כך שממנו לא תצמח ישועה כלשהי לצדדים תמי הלב שהיו
מעורבים בעסקה. על אף שכיחותם של מקרים כאלה בעולם כולו, הפתרון המשפטי עורר בעבר,
וממשיך לעורר בהווה, קשיים ניכרים.

1. אתחיל בתיאור קצר של נסיבות המקרה הנדון: יצחק טבוש )להלן: "טבוש"( עבד כמנהל
חשבונות אצל המשיבה - חברת השמירה בע"מ )להלן: "חברת השמירה"(. טבוש הכין שיק של
חברת השמירה על סך של 139,805.77 ש"ח לפקודתו של המבקש גיורא צ'רקוב בלבד )להלן:
"צ'רקוב"(. טבוש זייף את חתימתו של מנכ"ל חברת השמירה על-גבי השיק של החברה. הנפרע
צ'רקוב, לו מסר טבוש את השיק, הגישו מיידית לגבייה לבנק שלו, שהוא בנק הפועלים. בנק